בג"צ 5839/15

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירות נגד צו ההריסה לדירתו בחברון של המחבל מאהר אלהשלמון, שהיה מעורב בפיגוע קטלני בנובמבר 2014. בית המשפט הצבאי גזר עליו מאסר עולם ודירת משפחתו סומנה להריסה מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה משנת 1945. העתירות טענו נגד חוקיות ויעילות השימוש בתקנה זו והעלו חשש לאיחור בהודעה ולפגיעה אפשרית בדירות שכנות. המשיבים הפנו להחלטות קודמות של בית המשפט, תוך שהם עומדים על סמכותם ומתכוונים לשיטות הריסה בטוחות. למרות טענות אלה, דחה בית המשפט את העתירות, הדגיש פסקי דין קודמים והציע כי החלטות כאלה צריכות להיות מתוזמנות ומתחשבות במידתיות ובהשפעה ההיקפית. השופט פוגלמן הביע ספקנות לגבי ההשפעה המרתיעה של הריסת בתים, והציע את הצורך בבחינה מחודשת של הפרקטיקה והדגיש סוגיות של מידתיות וזכויות אדם. השופט עמית הוסיף כי הריסות, אף שהן שנויות במחלוקת, מהוות גורם מרתיע פוטנציאלי ומהוות איזון עדין בין צורכי הביטחון לבין זכויות האדם. בית המשפט הכיר בדעות חלוקות, אך בסופו של דבר אישר את צו ההריסה, תוך שהוא מדגים התאמה לפסיקה הקיימת וקובע כי ההריסות מתבצעות במשורה ובזהירות.