ע"א 4494/22

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בעניין סכסוך כספי בין בני זוג לשעבר. המערער, המתגורר בלטביה, עמד בפני תביעה כספית שהוגשה באפריל 2016, שהובילה לפסק דין בהעדרו. שנים לאחר מכן, ביקש המערער לבטל פסק דין זה, תוך שהוא מטיל ספק בשירות התביעה המקורית. לאחר מכן התקיימו תמרונים ודיונים פרוצדורליים שונים, בהם נוכחותו של המערער נעדרה לעיתים קרובות, דבר שסיבך את התהליך. בית המשפט הביע ספקנות לגבי כוונותיו של המערער, ורמז על טקטיקות התחמקות. צעדי ביניים כללו איסור על מימוש נכסי המערערת והטלת הוצאות בגין אי עמידה בדרישות. למרות ערעורים על הגינות פרוצדורלית וטענות למשוא פנים, דחה בית המשפט את הבקשה לפסול את השופט. הערות השופט והחלטותיו הקודמות נחשבו פרוצדורליות ולא מעידות על דעה קדומה או משוא פנים. בית המשפט הדגיש כי אי שביעות רצון מהחלטות משפטיות אינה מצדיקה פסילת שופט אלא אם כן הוכחה פגיעה במשוא פנים. משכך, הערעור נדחה ללא הוצאות, תוך שמירה על ההחלטה המקורית שלא לפסול את השופט, והדגשת חשיבותם של ערוצים משפטיים מתאימים לערעורים אלה.