ת"פ 23793-02-20

תקציר

הנאשם ושותפתו, ילנה, הואשמו בשורה של סעיפים של מרמה, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע. האישומים נבעו ממזימה להונות ולגנוב כסף מקשישים על ידי מתן כדורי שינה להם ולאחר מכן גניבת כספם בעודם מחוסרי הכרה. בית המשפט מצא די ראיות כדי להרשיע את הנאשם ברוב סעיפי האישום. באופן ספציפי, השופט הרשיע אותו בעבירות הבאות: - שלילת היכולת להתנגד כדי לבצע עבירה (אישום ראשון, שני, שלישי ורביעי) - גניבה (אישום ראשון, שני, שלישי ושישי) - קשירת קשר לביצוע פשע (אישום ראשון, שני, שלישי, רביעי ושישי) - הונאה בכרטיס חיוב (חיוב ראשון) עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מהאישומים החמישי, השביעי, השמיני והתשיעי בשל היעדר ראיות מספיקות. הראיות נגד הנאשם כללו את עדותה של ילנה, שמסרה פרטים על העבירות והפלילה את הנאשם. עדותה הייתה בדרך כלל אמינה ונתמכה בראיות אחרות, כגון הודעות וואטסאפ והצהרות של חלק מהמתלוננות. השופט ראה גם בשתיקתו של הנאשם בחקירתו במשטרה חיזוק לראיות התביעה. השופט הדגיש כי הנאשם וילנה קשרו קשר לביצוע פשעים, בהם מתן כדורי שינה ללקוחות קשישים וגניבת כספם. השופט ציין כי נוכחותו של הנאשם בקרבת זירות פשע ומעשיו, כגון המתנה לילנה או סיוע לה בחיפוש אחר כסף, מעידים על מעורבותו. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם היה שותף מודע למזימה הפלילית והרשיע אותו בהתאם. הזיכויים בחלק מהאישומים נבעו מהיעדר ראיות מספיקות הקושרות את הנאשם לאותם אירועים ספציפיים.