תלה"מ 50196-09-17

תקציר

התובעת, אישה, תבעה את בעלה, הנתבע, ליתרת משאבים לאחר 53 שנות נישואים. הנתבעת טענה כי חל קרע במערכת היחסים ביניהם קודם לכן ולכן יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות או משום שהתובעת ויתרה על זכויותיה. השופטת בחנה ביסודיות את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. הם כללו מסמכים הקשורים לגירושין פורמליים בשנת 1997 ולנישואין שניים של הנתבע בשנת 2004, וכן את עדותה של התובעת כי לא הייתה מודעת לגירושין והמשיכה לחיות כזוג נשוי עם הנתבע עד שהפסיק לתמוך בה כלכלית. השופט מצא את גרסת התובע לאירועים משכנעת יותר. נקבע כי הנישואין בין הצדדים לא נקטעו מאז נישואיהם בשנת 1964 ועד להגשת התביעה על ידי התובעת בשנת 2017. לפיכך, נדחו טענות הנתבע בדבר התיישנות וחילוט. השופטת קיבלה את טענת התובעת כי מועד הקרע היה כאשר הנתבע סירב לתמוך בה כלכלית, מה שהוביל אותה להגיש את התביעה ביוני 2017. השופט פסק לטובת התובעת והורה לנתבע לשלם לה יתרת משאבים עבור התקופה שמנישואיהם בשנת 1964 ועד למועד פסק הדין. כמו כן חויבה הנתבעת בכיסוי הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום.