עת"מ 8547-01-22

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב עתירה המבקשת להורות לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לבקש השעיה זמנית של עורך דין, המכונה המשיב. לעותרים טענות שונות בנוגע להתנהלות המשיב בעת שייצגו אותם בתביעת רשלנות רפואית. היבט מרכזי הוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, אשר הורה למשיב להפקיד סכום משמעותי בקופה הסודית. העותרים טענו כי החלטה זו ונסיבות נוספות מצדיקות את השעייתו הזמנית של המשיב. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה על הסף. הודגש כי סמכויות ההשעיה לפי סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין מופעלות רק עם הרשעה בעבירה פלילית, מה שאין כן כאן. ההחלטות הנוגעות לביזיון בית המשפט הן אזרחיות באופיין ואינן מהוות הרשעה פלילית. זאת ועוד, פניות העותרים לוועדת האתיקה הארצית חסרות שחר, שכן לוועדה אין סמכות להורות על השעיה זמנית ותפקידה מוגבל לקבלת מענה ולהחלטה בדבר נחיצות הגשת התלונה. החלטת הוועדה שלא לפעול הייתה אפוא מוצדקת. בנוסף, גם טענתם החלופית של העותרים בדבר סעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, שעניינו הגשת כתבי אישום בעבירות פליליות, לא הייתה משכנעת. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי אין בסיס משפטי לסעד המבוקש על ידי העותרים, והביא לדחיית העתירה. העותרים חויבו לשלם את הוצאות הוועד הארצי, ואילו הוצאות המשיב הוטלו על העותרים, דבר המשקף את בחירתו של המשיב שלא לשכור ייצוג משפטי.