עת"מ 2068-08-09

תקציר

החלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לישיבת קבע בישראל עומדת בעינה. העותר, הנשוי לאזרחית ישראלית, נמנע מלהציג בפני בית המשפט מידע קריטי, כגון פרידות קודמות ומקרי אלימות כלפי בת זוגו, המהווים עילה לפיטורים בלבד. החלטת המשיב הייתה סבירה וחוקית, והתקבלה לאחר בחינת חומר הראיות – לרבות צווי הרחקה שהוצאו על ידי בית המשפט – ושקילת הטענות שהוצגו. גם טענתו של העותר כי לא ניתנה לו זכות לטעון את טענותיו בטרם ניתנה ההחלטה מופרכת. שיקול הדעת הרחב של המשיב במקרים כאלה מבוסס היטב ולא ייפסל על ידי בית המשפט אלא אם קיימות נסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה. שלילת הוויזה של העותר, בהתבסס על מערכת היחסים שפג תוקפה ומקרי אלימות, מתיישבת עם הסכמת הצדדים ופסיקות קודמות של בתי המשפט. זאת ועוד, בקשתה של העותרת לרישיון ישיבה מטעמים הומניטריים נדחית בשל היעדר ילדים משותפים ואופי סיום הקשר. בנסיבות אלה, בית המשפט אינו רואה בהחלטת המשיב חוסר סבירות קיצוני או פגמים משפטיים המצדיקים את התערבותו. העתירה נדחית, ועל העותר לעזוב את הארץ עד 15 בנובמבר 2009, או להסתכן בגירוש. העותר אחראי גם להוצאות המשפט של המשיב.