עש"מ 5282/98

תקציר

בפרשה מדובר במפקח מס לשעבר בנציבות מס הכנסה, שהורשע בקבלת שוחד. לאחר הסדר טיעון היא נשפטה לעבודות שירות ללא הרשעה, אך על החלטה זו הוגש ערעור בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בית הדין קבע את הרשעתה כעבירה של קלון לפי חוק שירות המדינה (משמעת) והטיל עליה נזיפה חמורה, עיכוב בדרגה והחרמת משכורת חודש. בית המשפט העליון, בהתייחסו לערעור, הדגיש כי על ההליכים המשמעתיים בשירות המדינה לתת עדיפות למניעת פגיעה בשמו הטוב של השירות ובתפקודו, ולא לשמש רק כאמצעי ענישה. בית המשפט ציין כי ככלל, עבירות שוחד על ידי עובדי ציבור מובילות בדרך כלל לפיטורים ולפסילה משירות. למרות שהנסיבות האישיות נבחנו פחות בתיקים משמעתיים, בית הדין מצא את ההחלטה הקודמת להימנע מפיטורים בלתי מוצדקת, והדגיש את הפגיעה הקשה באמון הציבור ובטוהר המידות אם תמשיך בתפקידה. בצטטו תקדימים הדגיש בית המשפט העליון כי מתן הקלות במקרים כאלה פוגע באמון הציבור, ואי פיטורי עובד מורשע בשוחד צריך להיות נדיר במיוחד. בעקבות זאת ביטל בית הדין למשמעת את החלטת בית הדין למשמעת, והורה על פיטוריה המיידיים ועל פסילתה משירות המדינה למשך חמש שנים, תוך שהוא דוחה את הבקשה לשלול ממנה חלק מפיצויי הפיטורים. פסק דין זה שב ומדגיש את חשיבות השמירה על טוהר המידות והאמון בשירותים הציבוריים, וחוזר על אפס הסובלנות לעבירות כמו שוחד במסגרת תפקידים אזרחיים.