ע"פ 7317/02

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו פריצה לרכב וגניבה, יחד עם שני שותפים. הם שוחררו בתנאי שלא ייצרו קשר זה עם זה במשך 15 יום ויישארו בביתם במשך 5 ימים. עם זאת, הם נעצרו שוב בגין הפרת תנאים אלה. בית משפט השלום זיכה אותם מאשמת הפרת צו כדין, בטענה שזה היה בהסכמה ודומה יותר להסדר. על החלטה זו ערערה המדינה. בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את החוקים הרלוונטיים, פסק לטובת המדינה, וציין כי התנאים שהציב השוטר הפכו לצווים מחייבים עם קבלת החלטת השחרור. בית המשפט הדגיש כי הסמכות לקבוע תנאים אלה נובעת מהחוק ולא מהסכמת העצורים. מכאן, שהפרת צווים אלה מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 287 לחוק העונשין. פסק דינו של בית משפט השלום בוטל, והתיק הוחזר לדיון לגופו של עניין. החלטה זו התקבלה פה אחד בין השופטים, והובילה לקביעה כי העובדות האמורות בכתב האישום, אם יוכחו, עלולות להוות עבירה על סעיף 287. לאחר מכן הועבר התיק לבית משפט השלום להמשך הליכים.