ע"פ 514/17

תקציר

הכרעת הדין דנה בייצוגו של חשוד, מולקנדוב, בהליך פלילי וביחסים שבין סניגור ללקוחו. השאלה המרכזית היא האם יש לראות בסנגור, המערער, סניגורו של מולקנדוב, במיוחד לאחר שהסנגור טען כי הוא מוסמך לייצג את מולקנדוב רק בהליכים מנהליים ולא בהליכים פליליים. בית המשפט מגיע למסקנה כי טענות הסנגור אינן תקפות וכי הוא אכן שימש סניגורו של מולקנדוב בכל העניינים, לרבות בהליך הפלילי, בשל התנהלותו וטיב יחסי סניגור-לקוח. עורך הדין לא שוחרר מתפקידו זה על ידי בית המשפט ולכן, על פי חוק סדר הדין הפלילי, הוא מחויב להמשיך ולייצג את מולקנדוב אלא אם בית המשפט אישר אחרת. החלטה זו מבוססת על פרשנות הדינים הרלוונטיים ועל חובת האמונים של סניגור כלפי לקוחו, המחייבת אותו לפעול לטובת לקוחו. עוד מציין בית המשפט כי טענת הסנגור כי אינו מומחה למשפט פלילי אינה תירוץ תקף וכי היה עליו להמשיך ולייצג את מולקנדוב, במיוחד נוכח דחיפות וחומרת החשדות. יתר על כן, בית המשפט מציע כי במקרים דומים בעתיד, מן הראוי שבית המשפט ימנה סניגור במפורש, כדי למנוע ספקות לגבי ייצוג. לבסוף, השופט מביע אכזבה מהתנהלותו של מולקנדוב, שנותר ללא ייצוג משפטי לאורך כל ההליך. ערעורו של הסנגור נדחה אפוא, והוא מחויב להמשיך לשמש כסניגורו של מולקנדוב.