מ"ח 779/13

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש למשפט חוזר, שכן הוא לא סיפק תשתית ראייתית ממשית לפי הסעיפים הרלוונטיים לחוק בתי המשפט. המבקש ביקש לחזור בו מהודאתו בטענה שבא כוחו לחץ עליו לכאורה להגיע להסדר טיעון. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות ללחץ מופרז שיפסול את הודאתו, והדגיש כי פסילה מותרת בדרך כלל רק בנסיבות חריגות. טענתו של המבקש נעדרה את הבסיס הדרוש, שכן הוא הכיר בהבנת האישומים והודה מרצונו החופשי בערכאות שונות של בית המשפט, תוך שהוא מבקש לשקול הסכמה להסדר טיעון ללא ראיות. יתר על כן, עיתוי בקשת הפסילה שלו היה קריטי; לאחר שהיו לו הזדמנויות רבות לאורך ההליך השיפוטי לחזור בו, אך לא עשה כן, החליש את מעמדו. בנוסף, חוות הדעת הפסיכולוגית שהציג ד"ר כהן לא נמצאה מספיקה כדי להצדיק משפט חוזר. באבחנתו של כהן כסובל מ"תסמונת עובד" נטען כי המבקש נכפה עליו דחפים בלתי נשלטים, אך אין בכך כדי לבסס את ההגנה המשפטית של חוסר שליטה כנדרש בחוק העונשין. בית המשפט ציין את היעדר הראיות הספציפיות התומכות בהגנה כזו, לצד היעדר פירוט ומקורות בחוות דעתו של כהן. ההאשמות באלימות כלפי הפונה תוארו כחלק מדפוס מתמשך ולא אירועים בודדים הקשורים לתסמונת. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי קשייו של המבקש לקבל את הרשעתו אינם מצדיקים משפט חוזר, שכן אין די בראיות כדי לשנות את תוצאת המשפט.