תמ"ש 61372-12-13

תקציר

התובע והנתבע היו זוג עם שלושה ילדים בוגרים ודירה משותפת בשווי של כ-800,000 ₪, המהווה את הנכס העיקרי הכפוף לחלוקה. שני הצדדים הגישו תביעות לפיצוי כספי. התובע תבע פיצויים בסך 120,000 ₪, בטענה להתעללות נפשית מצד הנתבע. הנתבעת ביקשה חלוקה לא שוויונית של הדירה לטובתה, והאשימה את התובעת במשיכת כספים מחשבונם המשותף ולא בהשתתפות בהוצאות משק הבית. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לנסיבות חריגות המצדיקות חריגה מאיזון משאבים שוויוני, למרות ניסיונות שני הצדדים להוכיח אחרת. בית המשפט הורה על ביטול הסכם השיתוף בדירה, בכפוף לעיקול זכויותיה של הנתבעת בגין טענת הכתובה שלה. יש למכור את הדירה בתוך שישה חודשים, והתמורה תחולק שווה בשווה לאחר התחשבות בנכסים אחרים הניתנים לאיזון המפורטים בפסק הדין. הצדדים אחראים להוצאות המשפט שלהם בשל נסיבות המקרה. בנוסף, נדחתה תביעת התובע לנזק נפשי נזיקי, שכן יש להביאה בתביעה נפרדת. עוד הודגש בפסק הדין כי הליך המכר ישקול את זכות הסירוב הראשונה של הנתבעת לרכוש את הדירה, תוך ניכוי הסכומים המגיעים לה מיתרת המשאבים.