עת"מ 54830-02-12

תקציר

בית המשפט מוצא כי המחלוקת היא בעלת אופי עובדתי, וסובבת סביב השאלה האם יש לסווג מתקני רכבת מסוימים כ"רחוב" או "נכס" לפי סעיף 269 לפקודת העיריות. העותרת טוענת כי יש לראות במתקנים המדוברים רחוב ולפיכך להיות פטורים מתשלום ארנונה. המשיב, לעומת זאת, טוען כי מדובר בנכסים ולכן הם חייבים במס. בית המשפט קובע כי בשל אופייה הטכני והעובדתי של הבדיקה הנדרשת לביסוס מצבם האמיתי של המתקנים, ראוי יותר שמינהל הארנונה וועדת הערר יטפלו במקרה זה. לגופים אלה הכלים והמומחיות הדרושים לבירור התשתית העובדתית של המחלוקת. בעוד העותר טוען כי מדובר בשאלה משפטית, בית המשפט מציין כי מקרה דומה כבר נדון בעניין רכבת נ' עיריית הרצליה, שם נדון סיווג רחובות ונכסים. מאחר שהמחלוקת הנוכחית זהה במהותה למקרה הקודם, בית המשפט קובע כי מינהלת הארנונה היא הגוף המתאים לבחון את השאלה שבמחלוקת, מה גם שהיא שומרת לעצמה את הסמכות לדון בסיווג נכסים. בית המשפט מסרב אפוא להתערב בהחלטת המשיב ומורה לעותר לבקש תחילה הבהרות ממינהל הארנונה, ולהותיר את יתר טיעוני העותר לשלב מאוחר יותר, במידת הצורך.