ע"א 1104/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור אזרחי בעניין סכסוך חוזי בין קבלן ראשי לקבלן משנה. קבלן המשנה ערער על פסק דינו של בית משפט קמא, וטען כי פסק הדין התבסס על שינוי מכתבי הטענות וסטייה מכתב התביעה, שהביאה לכך שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להתגונן. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה טענה זו, שכן סוגיית תום הלב אכן עלתה בכתב התביעה ובמהלכו. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי בית משפט קמא התעלם מההסכם שנחתם בין הצדדים ופירש אותו באופן שגוי. נפסק כי בית משפט קמא פירש נכונה את ההסכם ושקל כראוי את עקרון תום הלב, החל על כל מערכות המשפט בישראל וקובע כי יש לפעול בהגינות ובהתחשבות באינטרס האישי. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא בדבר היקף העבודה שביצע המשיב ומסקנותיו בדבר חוסר שקידתו של המערער בהגשת חשבונות לאישור. זאת ועוד, אישר בית המשפט קמא את החלטת בית משפט קמא בסוגיית נטישת העבודה על ידי המשיב, כמו גם את ממצאיו בדבר ליקויים נטענים בעבודה והפרת חוזה של המשיב. אשר לערעור שכנגד, שעניינו פסיקת הוצאות משפט, הסכים בית המשפט עם טענת המערערת שכנגד, כי שגה בית משפט קמא בפסיקת הפרשי מע"מ, ריבית והצמדה בסך של 105,000 ₪ ששילם המשיב שכנגד. לפיכך, קיבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור שכנגד וקבע כי על המשיב שכנגד לשלם למערערת שכנגד מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה בסך של 105,000 ₪ מיום הגשת התביעה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, אך המערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.