פש"ר 22618-03-16

תקציר

בקשת הנאמן להצהיר על בטלותם של מספר הסכמים הנוגעים לחלקת קרקע הרשומה על שם החייב אושרה. ההסכמים המדוברים, לרבות הסכם מימון, הסכם המחאה והסכם מתנה מותנית, נמצאו חסרי תוקף מול הנאמן. בית המשפט קבע כי המשיב, אביו של החייב, לא עמד בנטל ההוכחה בדבר אמיתות המסמכים ומועדי עריכתם. יתר על כן, גם אם בית המשפט יקבל את המסמכים כאותנטיים, הם עדיין לא יהיו יעילים נגד הנאמן. ההחלטות התקבלו על סמך מספר גורמים. ראשית, המסמכים סתרו את הרישומים הרשמיים בלשכת רישום המקרקעין, אשר ציינו את החייב כבעלים היחיד של הקרקע, והמשיב לא סיפק הסבר משכנע לפער זה. שנית, קיומם של מספר "אותות מרמה", לרבות מערכת היחסים בין החייב למשיב, ואופיין החשאי ויוצא הדופן של העסקאות, העביר את נטל ההוכחה אל המשיב. שלישית, השפה המשפטית המשוכללת בה נעשה שימוש בהסכמים, שהייתה מעבר ליכולותיו של החייב באותה עת, כמו גם חוסר מעורבותו של עורך הדין שטיפל בעסקאות הקשורות, מטילים ספק באמיתות המסמכים. לבסוף, בית המשפט טען כי התרת מנגנונים נסתרים כאלה שיכולים להרוס את נכסיו של החייב בעת פשיטת רגל תהיה בלתי סבירה ומנוגדת למדיניות משפטית. המשיב חויב לשלם את הוצאות הנאמן בסכום מופחת של 10,000 ₪.