עפ"ג 25122-02-13

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על פסק דינו של ערכאה נמוכה יותר בתיק של עורך דין שגנב את כספי לקוחותיו. הלקוחות הפקידו סכום כסף גדול בידי עורך הדין כדי שירכוש עבורם דירת מגורים, אך במקום זאת בגד עורך הדין באמונם וגזל את הכספים. חומרת העבירה הוחמרה בשל ניצול לרעה של אמון לקוחותיו על ידי עורך הדין, הפגיעה בנפגעים והפגיעה באמון הציבור במקצוע עריכת הדין. בית המשפט הדגיש את החומרה הרבה שבה נתפסות עבירות מסוג זה, במיוחד כאשר הן מבוצעות על ידי אדם הנמצא במשרת אמון כמו עורך דין. גם העובדה שעורך הדין לא החזיר את הכסף שנגנב וביצע כלפיו תשלום אחד של 2,000 שקל, למרות שטען אחרת. גזר הדין של הערכאה הנמוכה יותר נמצא תואם את מדיניות הענישה במקרים כאלה, וערכאת הערעור קבעה כי לא תתערב. זאת ועוד, דחה בית המשפט את הטענה כי יש לתת משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות של המערער ולהמלצות שירות המבחן, שכן אופי העבירה מחייב מענה עונשי. ככלל, בית המשפט לא ראה סיבה לקבל את הערעור, והוא נדחה.