עע"מ 259/05

תקציר

המבקשים, בעלי נכסים למגורים ולעסקים בנצרת, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את עתירתם לפטור מלא מארנונה. לטענתם, המבקש, נפגע מלחמה, זכאי להטבות לפי חוק הנכות ולכן יש לפטור אותו ממס. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הבקשה לסעד זמני, בנימוק של הצורך לאזן בין הנזקים הפוטנציאליים בין המבקשים לבין העירייה. בית המשפט קבע כי סיכויי ההצלחה של המבקשים אינם גבוהים דיים כדי להצדיק את דחיית זכותה של העירייה לגבות מסים המגיעים להם, במיוחד בהתחשב בחובות המס הקיימים של המבקשים. זאת ועוד, הכלל מצדד בביצוע פסקי דין, ובבקשת המבקשים לצו ביניים לא התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מעיקרון זה. כמו כן נדחתה בקשתם של המבקשים להשיב את "טענותיהם הנוספות" לבית המשפט המחוזי, ובמקום זאת נקבע העניין לדיון בפני ועדת הערר. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של העירייה, בסך 7,500 ₪. בפסק הדין הודגש כי תפקידה של ערכאת הערעור במתן סעד זמני הוא מותנה, והמבקשים לא סיפקו נימוקים משכנעים לסעד זה, מה גם שהנזק הפוטנציאלי לעירייה עלה על זה של המבקשים.