פר"ק 152/97

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. מדובר בבקשה של המפרק לחייב את מנהלי חברת יורם בן עמי בניה ופיתוח (1990) בע"מ בכל חובות החברה בגין פעילות תרמית והפרת חובות אמונים. הדירקטורים הם אילן בן עמי, שמונה לנאמן, ויצחק בן עמי, לו מונה יאיר כהן לנאמן. משיבה נוספת היא אסטל בן עמי, גרושתו של אילן, וכמה חברות שהיו בשליטת אילן והיו מעורבות לכאורה בפעילות המרמה. המפרק מציג מגוון רחב של פעולות ומחדלים בלתי חוקיים של הדירקטורים, לרבות השכרת משרדי החברה לחברה אחות, זיוף מספר שלדה של טרקטור שנתפס, הקניית זכויות בפרויקט ושימוש בחשבון הבנק של אסטל בן עמי להזרמת כספי החברה. הגנתם של הדירקטורים לא התקבלה, שכן הם סותרים מצגים קודמים ומסתירים את האמת. השופט מקבל את טענות המפרק ומוצא כי הדירקטורים ניהלו את עסקי החברה בכוונה להונות נושים, ועשו שימוש בלתי הוגן בכספי החברה ובנכסיה. עם זאת, השופט נוהג באיפוק בכימות הסכומים שייגבו מהדירקטורים, שכן חלק מהחובות טרם נקבעו. הדירקטורים פסולים מלכהן כדירקטורים במשך 5 שנים לאחר פיטוריהם בתיקים הפליליים. הבקשה להמשיך ולעקוב אחר הכספים שנלקחו מהחברה נדחית בשל ההליכים הממושכים. השופטים פוסקים גם את ההוצאות, ומחליטים שלא לחייב את הדירקטורים או את אסטל בן עמי בשכר טרחת המפרק בשל פשיטת הרגל שלהם. פסק הדין מדגיש את מעשי המרמה והפלילים של הדירקטורים, מקבל את טענות המפרק ומספק תיאור מקיף של הפעילות הבלתי חוקית.