עמ"נ 12589-09-17

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בפטור מארנונה למוסדות חינוך כמפורט בסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורים. המשיב, מוסד חינוכי הפועל ללא רישיון, טען כי הוא פטור מארנונה. בית המשפט אמנם הכיר בכך שהמשיבה נופלת בגדר מוסד חינוך לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, אך קבע כי היעדר רישיון לפי חוק הפיקוח משמעותו שהוא אינו זכאי לפטור ממס. השופטת הסכימה עם טענת המערערת כי תניית הפטור צריכה לחול רק על מוסדות הפועלים במסגרת החוק. בנוסף, הפנה השופט לפסיקה קודמת (פסק דין יעבץ) שתמך ברעיון שלילת פטור ממס למוסדות בלתי חוקיים. סעיף 5(י)(1) לפקודת הפיטורים, שהמשיבים ציטטו כתומכים בעמדתם, פורש אחרת על ידי השופט, שראה בו תוספת שאינה מתקנת או משנה את דרישות סעיף 5ג. עוד ציינה השופטת כי ההיגיון העומד מאחורי פסק דין יעבץ - שאינו מתגמל פעילות בלתי חוקית - חל על מקרה זה. גם טענות המשיב שהתבססו על פסקי דין אחרים (עטרת בנות ירושלים וארנונה) לא נמצאו משכנעות. כתוצאה מכך התקבל הערר, והחלטת ועדת הערר לארנונה בוטלה, ומשמעות הדבר הייתה שהמשיב יצטרך לשלם ארנונה. הוצאות בסך 10,000 ₪ נפסקו למערערת, והוטל להחזיר את פיקדונו של המערער.