ת"א 18029-02-11

תקציר

בית המשפט אינו מקבל את טענת הנתבעים כי יש לדחות את התביעה משום שהפרסום מוגן בסעיף 13(5) לחוק, המקנה הגנה מוחלטת לפרסומים שנאמרו במהלך דיונים. נראה כי הדברים המדוברים, המיוחסים לנאשמים, נאמרו מחוץ לדיון ועל כן אינם מזכים בהגנה זו. עוד טענו הנתבעים כי מדובר בתביעה אסטרטגית שנועדה ללחוץ עליהם לבטל את תביעתם בבית הדין לעבודה. בית המשפט מצא טענה זו מוצדקת, שכן עיתוי הגשת התביעה וחוסר הפירוט על הנזק שנגרם מלמדים כי מדובר בטקטיקה לכפות על הנתבעים להגיש תביעה בשל מצוקה כלכלית. עם זאת, בשלב מקדמי זה, בית המשפט אינו יכול לדחות את התביעה על הסף, שכן קיים סיכוי שהתובעים עדיין יקבלו את הסעד שהם מבקשים. בנוסף, קבע בית הדין כי לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית במקרה זה, שכן מדובר בסכסוך בין עובד למעסיק הקשור ליחסי עבודה ולשון הרע, כמפורט בסעיף 24(1ד) לחוק בית הדין לעבודה. לפיכך, הדיון בתביעה יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות בסך 35,000 ₪ בתוך 30 יום.