ע"א 404/80

תקציר

פסק הדין מתייחס לטענה בדבר מטרד רעש וזיהום אוויר כתוצאה מנחיתת מטוסים ממזרח למערב על מסלול הממוקם בסמוך למושב בני עטרות. התביעה הוגשה במקור בשנת 1971 על ידי המושב ושלושה מחבריו נגד מדינת ישראל, שר התחבורה ואל על, בבקשה להוציא צו מניעה שיאסור על השימוש במסלול לצורך נחיתות והמראות של מטוסי סילון. לאחר הליך משפטי ממושך, פסק בית המשפט העליון לטובת המערערים, וקבע כי המשיבים אינם חסינים מפני התביעה לסעד הצהרתי. עם זאת, החסינות המוקנית לפי סעיף 9 לחוק התעופה האנגלי משנת 1920, החל בארץ-ישראל, הגנה רק על בעל כלי הטיס ולא על המשיבים. באשר לטענת המטרד, קבע בית המשפט כי על המדינה מוטלת החובה להתחשב בזכויות המערערים ולאזן אותן עם האינטרס הציבורי, ועליה לנקוט בכל האמצעים הסבירים למילוי חובותיה הציבוריות. הימנעות המדינה מלעשות כן תביא לאובדן החסינות לפי סעיף 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה). עוד הודגש בפסק הדין כי יש לכבד את זכויות הפרט בהפעלת סמכויות ציבוריות וכי עקרונות המשפט הציבורי חלים בבתי המשפט האזרחיים. בעקבות זאת התקבל הערעור וניתן פסק דין הצהרתי, הקובע כי אחריות המדינה פטורה רק אם תנקוט בכל הצעדים האפשריים למילוי חובותיה הציבוריות. המשיבים חויבו לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.