ת"א 11208-05-13

תקציר

פסק הדין מקבל הן את טענות התובע והן את טענות הנתבע בחלקן. לנתבעת ניתן צו מניעה קבוע האוסר על כל עבודה הטעונה היתר לפי היתר 129 שפג תוקפו ללא הרשאה כדין. התובעים רשאים לפרק את כל האלמנטים שאינם אבן בגדרות הקדמיות והאחוריות שנבנו על ידי הנתבעת, והנתבע יישא בעלות. על הנתבע לסיים סגירת חלון באבן, והתובעים יישאו בעלות. כמו כן, על הנתבע להפנות את המרזב תוך 60 יום, או שהתובעים יוכלו לעשות זאת מטעמו ולחייב אותו בעלות. חל איסור על הצדדים להיכנס זה לחלקי הקרקע של זה, למעט לצורך תחזוקה ותיקון או בתיאום מראש ובכתב. באשר לתביעה שכנגד, התובעים מצווים לפתוח מחדש חלון אטום ולהרוס את היחידה שבנו בקיר הגובל בתוך 60 יום. כמו כן מצווים התובעים להסיר כיסאות וגופי הצללה מרחבת מרוצפת, ולהפסיק את השימוש בה למעט למעבר. שני הצדדים יאטמו במשותף את התפר בין הבתים אופקית ואנכית, ויחלקו את העלות שווה בשווה. החיובים הכספיים בגין התיקונים ישולמו כמפורט בפסק הדין, כאשר הסכומים ההדדיים יקוזזו זה את זה. התובעים יישאו בהוצאות הוועדה, שנדחתה מהתביעה, בסך 10,000 ₪. פסק דין זה נועד לשמור על הסטטוס קוו בשימוש ברכוש המשותף, להורות על הריסה או תיקון של מבנים בלתי חוקיים ולהטיל אחריות כספית על התיקונים הנדרשים.