פש"ר 58752-05-19

תקציר

בית המשפט קיבל את בקשת הנאמן לבטל את הענקת זכויות החייב בדירה למשיב, חמותו לשעבר של החייב. הדירה נרכשה במשותף על ידי החייב וגרושתו בשנת 2001. בית המשפט קבע כי החייב העביר את זכויותיו בדירה למשיב ללא תמורה בשנת 2017, פחות משנתיים לפני שהחייב הוכרז פושט רגל. המשיבה טענה כי רכשה את הדירה בתמורה יקרת ערך עוד בשנת 2010, אך בית המשפט מצא את טענתה כבלתי אמינה, לא נתמכת בראיות וסותרת ממצאים אחרים. ראשית, טענת המשיבה סותרת בתצהירים חתומים על ידה, על החייב ועל גרושתה, לפיהם הזכויות הועברו ללא תמורה. בית המשפט מצא את ההסבר שניתן לתצהירים סותרים אלה כמתחמק ולא משכנע. שנית, ההסכם המאשר לכאורה את המכירה נמצא בלתי אמין, שכן הוא לא דווח לרשויות המס, לא נרשם בטאבו ולא נחתם על ידי עדים כנדרש. יתרה מכך, החייב וגרושתו המשיכו לעמוד בתשלומי המשכנתא בגין הדירה גם לאחר המכירה הנטענת, בסך כולל של למעלה ממיליון שקל. שלישית, בית המשפט מצא סתירות בדיווחי המשיב לגבי התמורה ששולמה עבור הדירה, כאשר גרסאות שונות הוצגו בשלבים שונים של ההליך. המשיבה לא סיפקה הסבר משכנע לפערים, ולא הגישה ראיות התומכות בטענתה כי שווי הדירה בעת המכירה עמד על 2 מיליון ₪. ככלל, נמצא כי היחסים הכספיים בין המשיבה לבני משפחתה, לרבות העברות כספים משמעותיות, מצביעים על כך שהעברת הדירה לא נעשתה בתמורה יקרת ערך. עוד קבע בית המשפט כי החייב היה חדל פירעון בעת ההעברה בשנת 2017, מה שאומר שההעברה בטלה לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל. משכך, אושרה הבקשה לביטול ההענקה, והמשיב חויב לשלם לנאמן שכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪.