בצה"מ 67051-03-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש לבטל את צו ההריסה המנהלי מהטעמים הבאים. ראשית, המבקש המשיך בעבודות הבנייה תוך כדי הליך משפטי תלוי ועומד, דבר המהווה הפרה המצדיקה דחייה מיידית של בקשתו. שנית, על פי סעיף 229 לחוק התכנון והבניה, לבית המשפט אין שיקול דעת לבטל צו מינהלי אלא אם כן הוכיח המבקש כי העבודה בוצעה כדין, כי הדרישות לצו לא מולאו או נפל פגם פרוצדורלי חמור במתן הצו. המבקש לא הביא ראיות התומכות באף אחת מעילות אלה. בנוסף, נדחו טענות המבקש בדבר אכיפה בררנית והגנה מפני צדק, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה למדיניות אכיפה בררנית שאומצה על ידי המשיב. גם דוקטרינת ההגנה מפני צדק אינה ישימה במקרה זה. יתר על כן, אין כל הצדקה לטענת המבקש בדבר "אופק תכנוני" המצדיק עיכוב מתן צו ההריסה. בית המשפט הבהיר כי עיכוב יינתן רק במקרים חריגים בהם קיים אופק תכנוני קרוב וברור, שאינו המצב העומד על הפרק. הנכס המדובר הוא על קרקע חקלאית מוכרזת, והמבקש לא סיפק הצדקה קבילה לבנייה על קרקע זו. יתר על כן, המשיב אישר כי אין אופק תכנוני מיידי לנכס. לפיכך, האינטרס הציבורי בהוצאת צו ההריסה ברור, ואין לבית המשפט סמכות לעכבו. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת המשיבים, והתיר להם לבצע את צו ההריסה בתוך 60 יום מיום הצגת ההחלטה לשני הצדדים, אלא אם המבקש יהרוס את המבנה בעצמו. כן חויב המבקש לשאת בהוצאות בסך 5,000 ₪, שישולמו למשיב בתוך 30 יום.