תפ"ח 1030/06

תקציר

הנאשם, מורה בבית ספר חרדי, הורשע ב-12 סעיפים של מעשה מגונה בקטינים מתחת לגיל 14. העבירות בוצעו במשך שנתיים וכללו מפגשים לאחר שעות הלימודים עם התלמידים, במהלכם ביצע בהם הנאשם מעשים מגונים. הוא ניצל את עמדת האמון שלו כדי להתמקד בתלמידים פגיעים ולנצל את מצוקתם הרגשית. שיטתו של הנאשם הייתה רכישת אמונם, מעבר הדרגתי מיחסי מורה-תלמיד ליחסי ידידות, ולבסוף ביצוע המעשים המגונים. חומרת העבירות, מספר הקורבנות וניצול פגיעותם הם גורמים מחמירים. כמו כן, הנאשם השמיץ והשפיל את אחת הקורבנות לאחר היוודע דבר העבירות, ובכך הגביר את מצוקתה של הקורבן. בית המשפט שקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות בעיותיו הנפשיות והבעת החרטה. השופט גזר על הנאשם שש שנות מאסר, בניכוי הזמן שריצה, ולאחריהן 30 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן חויב הנאשם לשלם לכל אחד מהנפגעים 20,000 ₪ כפיצוי. גזר הדין נועד לאזן בין הגמול, ההרתעה ונסיבותיו האישיות של הנאשם. השופט המליץ לנאשם לעבור שיקום במהלך מאסרו והפציר בשב"ס לשלבו בתוכנית. ההחלטה התקבלה בהתאם לפסק דינה של השופטת שרה דותן-עבד, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.