ע"ב 33657/98

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את התביעות שהגישו שני תובעים, עובדי חברה המבצעת בדיקות מעבדה בענף הבנייה והעבודות הציבוריות, נגד מעסיקם לשעבר. התובעת מס' 1 עבדה אצל הנתבעת מאוקטובר 1991 עד אפריל 1998, והתובעת מס' 2 מנובמבר 1995 עד אפריל 1998. טענות התובעים נסובות סביב מספר נושאים, בהם פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, הארכת דמי חופשה, התחשבות בהודעה מוקדמת, פדיון חופשה, הפרשות גמל ופיצוי הלנה בגין פיגור בתשלומי שכר. באשר לתביעתה של התובעת מס' 1 לפיצויי פיטורים, מסכים השופט כי הוא זכאי לה אך חולק על הסכום. השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים, קובע השופט, כולל את התשלומים עבור שימוש בטלפון ודמי אש"ל, שנמצאו כרכיבים קבועים בשכרו של התובע, ולא כתוספות מותנות. לפיכך, השכר הקובע הוא 7,587 ₪, והתובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 49,947 ₪. מאחר והתובע כבר קיבל 29,560 ₪, יתרת החוב היא 20,387 ₪. באשר לטענת הפרשי השכר, פסק השופט לטובת התובע, וקבע כי תשלומי הטלפון ודמי האש"ל הם חלק משכר היסוד והיה מקום להגדילם בתוספת עלויות. לתובעת מס' 1 נפסק הפרשי שכר בסך 2,250 ₪. באשר לתמורה בגין הודעה מוקדמת, השופט מחליט כי שני התובעים זכאים לתשלומים נוספים. התובעת מס' 1 חייבת 5,750.95 ₪, לאחר שקיבלה מהנתבעת 2,812 ₪, ותובעת מס' 2 חייבת 1,242 ₪, לאחר שקיבלה 2,068 ₪. השופט פוסק לטובת התובעים גם בתביעה לפדיון חופשה. נמצא כי התובעים עבדו במקום עבודה מבוקר כהגדרתו בתקנות הרלוונטיות והיו זכאים לחופשה ממושכת. מאחר שהנתבעת לא הודיעה לתובעים על זכויותיהם, מחליטה השופטת כי התובעים זכאים לפדות חופשה זו. לתובע מס' 1 נפסק 8,202 ₪, ולתובע מס' 2 2,022 ₪ בגין ימי החופשה שלא נוצלו. לגבי תביעתה של התובעת מס' 1 להפרשות גמל, מורה השופטת לנתבעת לשלם 795 ₪ כהפרשות משלימות, שכן תשלומי הטלפון ודמי האש"ל הנוספים נחשבים לרכיבי שכר. פיצוי הלנה בגין פיגור בתשלומי שכר נפסק אף הוא לתובע מס' 1, אך רק בסכום מופחת של הפרשי הצמדה וריבית. השופטת מקבלת כי הייתה מחלוקת בתום לב לגבי מהות התשלומים הנוספים. לבסוף, השופט מורה לנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪. לנתבע ניתנים 30 יום לביצוע התשלומים, ולאחר מכן יתווספו פיצויי הלנה על פי החוק. פסק הדין ניתן היום, כ"ג בסיוון תשס"ב (3.6.02), בהעדר שני הצדדים.