ת"א 17548-06-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לדחות את תביעת המשיב נגד המבקש, שכן התביעה לא התיישנה מחמת התיישנות. התביעה, המתייחסת לעילת תביעה שקמה סביב לידתו של המשיב בשנת 1985, הוגשה במקור בשנת 2010, יום לפני תום תקופת ההתיישנות. התביעה נדחתה בשנת 2015 בשל כישלונות המשיב בניהול התביעה, לרבות אי הגשת חוות דעת במועד ומענה לבקשות לסילוק על הסף. עם זאת, מהחלטות השופטת עולה כי ניתן להגיש את התביעה מחדש, והמשיבה עמדה בלוח הזמנים שנקבע. התנהלות המשיב מהווה אמנם רשלנות, אך אין בה כדי התעלמות בוטה מהחלטות בית המשפט או חוסר תום לב, במיוחד בהתחשב בכך שלמבקש היה זמן לשקול הגשת תביעה חדשה והוא בחר שלא לעשות כן. זאת ועוד, בית המשפט שדן בהליך הראשון לא דחה את התביעה אלא הורה על דחייתה, דבר שהוביל להסתמכות סבירה של המשיב על יכולת התביעה מחדש. הנה כי כן, עומדת תביעת המשיב בדרישות להארכת תקופת ההתיישנות לפי סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות. משכך, נדחית הבקשה לדחיית התביעה, אך לא נפסקו הוצאות למשיב נוכח מחדליו. המבקש נדרש להגיש את חוות דעתו בתוך 30 יום, והמשפט נקבע לאפריל 2017.