ת"פ 22161-07-10

תקציר

הנאשם הורשע בחבלה בנסיבות מחמירות תוך שימוש בנשק קר, במסגרת הסדר טיעון. האישום נבע מאירוע בעבודה בו נקלעו הנאשם והמתלונן לוויכוח שהפך פיזי. במהלך הקטטה היכה הנאשם את המתלונן בראשו באמצעות עלון, וגרם לו לחבלה קשה שהצריכה ניתוח. למרות חומרת העבירה, השופט החליט שלא להטיל עונש מאסר, תוך התחשבות במספר גורמים מקלים. אלה כללו את הרקע המשפחתי הקשה של הנאשם, גילו הצעיר, עברו הנקי, היעדר מחשבה מוקדמת וסליחה שהוענקה על ידי המתלוננת, עמה שמר הנאשם על ידידות. במקום זאת, גזר השופט על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 1,000 שקל. פסק הדין הדגיש את חשיבותן של נסיבות אינדיבידואליות בגזר הדין ואת הצורך לאזן בין האינטרס הציבורי לבין מצבו האישי של הנאשם. השופט ציין גם את הסיכון שבשליחת הנאשם לכלא ואת ההשלכות החיוביות של עבודות שירות. גזר הדין נועד לאזן בין מיצוי הדין עם הנאשם לבין גרימת נזק מינימלי לחייו האישיים והמקצועיים. הן לתביעה והן לנאשם הייתה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.