רע"פ 1720/11

תקציר

בבואו לבחון את הבקשה הגיע בית המשפט למסקנה כי אין באפשרותו להיעתר לבקשה לעונש מופחת, חרף ההכרה בעברו הפלילי הנקי של המבקש, בנסיבות אישיות מאתגרות וברצונו להשתקם. העבירה המדוברת נחשבת חמורה בשל מעורבותה בשחיתות סמים, המחייבת תגובה עונשית שתשרת הן למטרות תגמול והן למטרות הרתעה. אמנם מכירים בחשיבותם של השיקולים השיקומיים והאישיים, אך יש צורך לאזן אותם עם חומרת העבירה. בית המשפט לא מצא סוגיות משפטיות או ציבוריות מהותיות המצדיקות דיון נוסף, במיוחד כאשר הבקשה נוגעת אך ורק לחומרת העונש. התקדים המשפטי תומך באי התערבות במקרים כאלה, אלא אם כן הם חריגים, דבר שאינו נחשב כך. בתי המשפט כבר שקלו כראוי את שיקולי הענישה, וקבעו כי העונש אינו חמור יתר על המידה. פסק הדין מדגיש את חשיבות המאבק בעבירות הקשורות לסמים, ומתאר אותו כמאבק מתמשך ומשמעותי. למרות שהמבקש ירצה את עונשו, קיימת אופטימיות כי הוא יוכל להמשיך בשיקום במהלך המאסר לטובת עצמו ולטובת אמו. רשויות הכלא מוזמנות להקל על כך על ידי הבטחת השמה מתאימה. אשר על כן, הבקשה ועיכוב הביצוע הנלווה אליה נדחים, והמבקש נדרש להתחיל לרצות את עונשו כמתוכנן ביום 9.3.2011.