בג"צ 9607/17

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בשל היעדר מיצוי הליכים ואפשרויות סעד חלופיות. טענת העותר, המבוססת על מסמך מתיק פלילי נפרד, נתפסת כניסיון לעקוף את ההליך המקובל של בחינת החלטות חקירת משטרה. המסמך הנדון, המכונה "תגובת המאשימה", אינו נחשב להחלטה מנומקת בדבר פתיחה בחקירה פלילית, ולפיכך אינו מצדיק את עניינו של העותר. העותר יכול היה להמשיך ולפנות ליועץ המשפטי לממשלה, כמפורט בחוק סדר הדין הפלילי 64(א)(3), אך לא עשה כן. פסק הדין מדגיש כי דרך הפעולה הראויה עבור העותר הייתה למצות את כל האפשרויות הפרוצדורליות העומדות בפניו בטרם יפנה לבית המשפט, דבר שיש לעשות רק במקרים חריגים. זאת ועוד, החלטת פרקליט המדינה המוזכרת בתגובה אינה מכסה פתיחה בהליכים משמעתיים, המהווים אפיק סעד נוסף שהעותר יכול היה לתבוע. פסק הדין מעודד את העותר לאפשר להליך הבדיקה של פרקליט המדינה בפרשת סבג להגיע לסיומו ולאחר מכן לפעול בהתאם. דחיית העתירה אינה מונעת מהעותר לפנות שוב לבית המשפט לאחר מיצוי ההליכים המתאימים. לבסוף, אין פסיקה על הוצאות.