עש"א 10818-07-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך רכושי בו מעורבים בעלי דירות בבניין. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם יש לשקם את הבניין באמצעות הסכם קומבינציה או עסקת בנייה רגילה. על פי סעיף 60 לחוק המקרקעין, רוב בעלי הדירות (לפחות שלושה רבעים מהרכוש המשותף) יכולים להחליט לבנות מחדש או לתקן את הבית, ומי שמסרב להשתתף יכול להיאלץ להעביר את זכויותיו. פסק דינו של המפקח העדיף את החלטת הרוב, וקבע כי דיירי הבניין אכן הסכימו לשקם את הבניין באמצעות עסקת קומבינציה. עוד נימק המפקח כי החלטה זו סבירה, במיוחד לאור העובדה שלחלק מהתושבים אין אמצעים כספיים לביצוע עסקת בנייה רגילה. החלטה זו עלתה בקנה אחד גם עם פסיקות קודמות, כגון הלכת צודלר, אשר פירשה את סעיף 60 כמאפשר שיקום כפוי ושינויים בעסקאות קומבינציה. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו המפורט והמנומק היטב של המפקח ודחתה את הערעור, תוך שהיא מדגישה כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בממצאים עובדתיים אלה. עוד הדגיש בית המשפט כי המערערת הסכימה לעסקת הקומבינציה בישיבות קודמות ואף הציעה תכנית דומה. בנוסף, צוין כי המערערים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם. פסק הדין הדגיש את ייחודו של חוק הבתים המשותפים, המגביל את זכויות הקניין כדי לאפשר החלטות רוב כמו זו. בית המשפט גם הסכים עם קביעת המפקח כי עסקת הקומבינציה המוצעת משתלמת יותר מבחינה כלכלית. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים.