ע"א 286/78

תקציר

פסק הדין מתייחס לדיון אזרחי בערעור על החלטה לדחות את בקשתו של נאשם לחופשה ללא תנאי לצורך התגוננות מפני תביעה להשבת כספים. הנתבע ביקש להשתמש בזכות קיזוז כהגנה, אשר הערכאה הנמוכה יותר העניקה בכך שהנתבע יפקיד את הסכום הנתבע בקופת בית המשפט. הנתבעים לא עמדו בתנאי זה ובית המשפט הורה להם לשלם את הסכום הנתבע, מה שהוביל לערעור הנוכחי. פסק הדין מתמקד בשאלה האם עומדת לנאשם זכות תקפה להגנה בקיזוז והאם החופשה המותנית להתגונן הייתה ראויה. בית המשפט מצא כי לנתבע טענת הגנה תקפה וכי טענת קיזוז, להבדיל מתביעה שכנגד, יכולה להצדיק מתן רשות להתגונן בתובענה לפסק דין מקוצר. עוד קבע בית המשפט כי שיקול הדעת השמור לבית המשפט להתנות את רשות ההגנה אינו מוחלט ויש להפעילו רק במקרים בהם קרוב לוודאי שהנאשם לא הוכיח הגנה ראויה. בהתחשב בכך שהנאשם הוכיח הגנה תקפה לכאורה, הדרישה להפקיד את הסכום הנתבע לא הייתה מוצדקת. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על כך שהערכאה הנמוכה יותר לא שמעה את הסברו של הנאשם לאי עמידה בתנאי והיעדרו במהלך הדיון בפסק הדין. בסופו של דבר, הערעור התקבל, פסק הדין וההחלטה נגד הנאשם בוטלו, ורשות ההגנה ניתנה ללא תנאי. עם זאת, כצעד פשרה, הציע בית המשפט כי הנתבע יוכל להעמיד ערבות צד ג' לסכום הנתבע במקום, ואישר שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ל"י שיחולק בהתאם לתוצאת הערעור.