ע"ע 20310-09-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, אך מחייב את המשיב, שהגיש את הערעור שכנגד שבעה עשר יום לאחר המועד האחרון, בהוצאות שנגרמו למערערים בסך 2,000 רופי, בשל היעדר הצדקה ממשית לשיהוי. הערעור שכנגד עצמו מתקבל לרישום, שכן הנימוקים שניתנו לשיהוי – קושי בתשלום שכר טרחה ומחסום לשון – אינם מהווים נסיבה מיוחדת על פי הפסיקה. עם זאת, די בקריטריון "ההליך התלוי ועומד" ובחשיבותם המשפטית של הערעורים כדי להצדיק קבלת ערעור שכנגד באיחור, מה גם שנושאי הערעור שכנגד קשורים באופן מהותי לערעור העיקרי, וממילא יידונו בסופו של דבר בערכאת הערעור. ההחלטה מבוססת גם על התפיסה כי מתן אפשרות לערעור שכנגד יאפשר הכרעה מקיפה ויעילה בכל הנושאים שבמחלוקת. כן נכלל הצו בדבר המועד האחרון להגשת העתקים פיזיים של הערעור שכנגד וסיכומי המשיבים שכנגד, הקובע את המועדים ליום 9.2.2020 וליום 11.2.2020, בהתאמה, והמשיב מתבקש להבהיר האם הסיכומים שהגיש כמערער שכנגד מהווים גם את טענותיו כמשיב בערעור העיקרי. לבסוף, פסק הדין מציין את הדיון המתוכנן בערעורים ליום 18.2.2020, ומחייב את המזכירות לשלוח בפקס לצדדים את ההחלטה.