ת"א 22710-07-17

תקציר

התובעים, שני בניו של המנוח, טענו לרשלנות רפואית ולהיעדר הסכמה מדעת בשני ניתוחי מוח שעברה אמם בשנים 2011 ו-2012. לטענתם, הניתוחים בוצעו ברשלנות וכי המנוח לא עודכן כראוי על הסיכונים והחלופות. הנתבע, בית החולים, טען כי הניתוחים בוצעו כראוי וכי המנוח נתן הסכמה מדעת. השופט מצא כי חלק מטענות התובעים מוצדקות. היה עיכוב בביצוע הניתוח הראשון, והיה צריך לבצע MRI עדכני לפניו. בנוסף, טופסי ההסכמה לשני הניתוחים לא היו מספקים, והמנוח לא קיבל מידע מלא על הסיכונים והאפשרויות הטמונים בניתוחים נוספים. עם זאת, השופט מצא גם כי התובעים לא הוכיחו קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזקים הנתבעים. כמו כן, השופטת קבעה כי המנוחה הייתה בוחרת לעבור את הניתוחים גם אם הייתה מעודכנת על כך באופן מלא, בשל חיוניותם של הניתוחים והסיכון הנמוך לתמותה. עם זאת, השופטת פסקה לתובעים פיצוי בסך 400,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה של המנוחה, שכן אי מסירת כל המידע הדרוש מהווה פגיעה משמעותית. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובעים 100,000 ₪ (25% מהפיצוי) בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למרות טענת הנתבעת כי הניכויים צריכים "לבלוע" לחלוטין את הפיצוי.