ע"א 722/70

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת מס בין עיריית נצרת לבין מוסד דתי, הוספיס קאסה נובה, המארח צליינים נוצרים. העירייה דרשה תשלום מיסים וארנונה בשווי 26,515 לירות ישראליות לשנות המס 1964 עד 1968. המוסד הדתי הכחיש כי הוא חייב לעירייה את הסכומים הנתבעים וטען לפטור ממס. בית המשפט העליון קבע כי אין די בשלילה כללית של חובות מס מבלי לפרט את ההשגות בפירוט סביר. עוד הובהר כי הקדש אינו יכול לתבוע פטור ממס אלא אם כן הוא עומד בתנאים המפורטים בפקודת הארנונה והארנונה (פיטורים), 1938. בית המשפט פירש את הפקודה כך שבקשה חד פעמית לפטור ממס תקפה לשנות המס שלאחר מכן, אלא אם כן מדובר במיסי עסקים. באשר לטענה המרכזית של המוסד, שהתבססה על הסכם משנת 1901 בין צרפת לאימפריה העות'מאנית, קבע בית המשפט כי יש להפנות את התביעה נגד המדינה. בפסק הדין נקבע כי המוסד יוכל להגיש תביעה בתוך 30 יום, ואם כן, ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ארנונה כללית וארנונה יידחה עד להכרעה בתביעה. הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה, והמוסד חויב לשאת בהוצאות העירייה בסך 1,000 ל"י. החלטה זו לא פגעה בתוקפה של האמנה או בתחולתה, אשר ייקבע על ידי בית המשפט המחוזי אם תוגש תביעה חדשה.