רע"פ 62/20

תקציר

הנאשם בתיק זה הורשע בשורה של עבירות מין שבוצעו בשתי אחיות קטינות מתחת לגיל 14 במשך תקופה של מספר שנים. הערכאה הנמוכה יותר, בית משפט השלום, הרשיעה את הנאשם על סמך עדותה המהימנה של אחת האחיות, א', וראיות תומכות. בתוך כך, זוכה הנאשם מהאישומים המיוחסים לאחות השנייה, ב', בשל ספקות לגבי מהימנות עדותה והיעדר ראיות תומכות. בית המשפט גזר על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל. למרות שהנאשם ערער בתחילה על גזר הדין וגזר הדין, בהמשך הוא משך את ערעורו על גזר הדין אך המשיך לערער על גזר הדין. הן בית המשפט המחוזי והן המבקש דחו את ערעורו ואישרו את גזר הדין. כעת מבקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובמקביל מבקש איסור פרסום פרטיו המזהים. עם זאת, מאחר שהמבקש כבר חזר בו מערעורו על הכרעת הדין בדיון קודם, היקף בקשתו הנוכחית מוגבל לעונש. בית המשפט מדגיש כי רשות ערעור במקרים כאלה היא חריגה וניתנת בעיקר כאשר קיים חשש לעיוות דין משמעותי או במקרים בהם סוגיה משפטית משמעותית חורגת מעבר לעניינו של המבקש. במקרה זה, העונש שהוטל על המבקש אינו מצדיק התערבות חריגה. זאת ועוד, ניסיונו של המבקש לבחון מחדש את ההרשעה אינו קביל לאחר שמשך את הערעור בעבר. חומרת מעשיה של המבקשת כלפי א', שהיו כרוכים בניצול חוזר ונשנה של אמונה, מצדיקה את העונש שהוטל, ואין מקום להקל בו. לפיכך, בית המשפט דוחה את בקשת רשות הערעור ומקיים את הנחיות בית המשפט המחוזי בדבר פרסום פרטי המבקש.