ערר 264/14

תקציר

פסק הדין דן בטענות הפרוצדורליות הנוגעות להחלטת המשיב, ולא מצא פגם בתוקפה. לאחר מכן הוא מתעמק במהות הערעור, שסובב סביב אישור הקלות לפרויקט בנייה. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין הסמכות לאשר הקלות לבין הפעלת סמכות זו, תוך הכרה בחשיבותו של מוסד ההקלות בשמירה על גמישות תכנונית תוך אזהרה מפני שימוש לרעה בו. מוזכר כי לוועדה המקומית הייתה סמכות לאשר את ההקלות המבוקשות, אך אין זה אומר שיש לאשר אותן ללא בדיקה. ועדת הערר בוחנת את ההצדקה התכנונית להקלות, תוך התחשבות בגורמים כגון מועד התכנית המאושרת, ההצדקה להקלה והפגיעה בצדדים שלישיים. נמצא כי הבנייה המוצעת עולה בקנה אחד עם המטרות התכנוניות ואינה גורמת נזק משמעותי למערערים, מה גם שהבניין שלהם עצמו נהנה בעבר מעליות גובה. זאת ועוד, הוועדה מציינת את אינטרס ההסתמכות המופחת של המערערים עקב שינויים קודמים בתחום. באיזון בין כל השיקולים הללו, מגיע פסק הדין למסקנה כי החלטת המשיב לאשר את ההקלות הייתה מוצדקת, והערעור נדחה. בקשות שני הצדדים להוצאות נדחות.