בש"א 13811/04

תקציר

המבקשים, ובהם כתר, חברה מייצאת, שבים, שבבעלות שרעבי, וערבים (מבקשים 5-2), חתמו על ערבויות להבטחת כל חוב של כתר, חברה שהיו לה שני חשבונות עו"ש בבנק המשיב. הבנק טען כי לכתר יתרת חוב בסך 3,879,890 שקל נכון לספטמבר 2003, שטרם שולם למרות הבקשות. המבקשים טענו כי הבנק ניהל את החשבונות ברשלנות, תוך גרימת הפסד כספי ופגיעה במוניטין, וביקשו לקזז את החוב בגובה נזקיהם. עוד טענו כי סכום החוב שגוי ויש לנכות סכומים שונים שהופקדו לאחר הגשת התביעה. המבקשים 5-4 טענו כי הם ערבים יחידים ויש לפטור אותם מחובותיהם בערבות. מנגד, טען המבקש מס' 4, מחפוד, כי התכוון רק לשעבד יתרת חשבון כבטוחה והבנק החתים אותו על ערבות בחוסר תום לב. בית המשפט מצא כי המבקשים הציגו טענת הגנה לכאורה בדבר מסגרת האשראי שניתנה לכתר והפסקתה הפתאומית ללא התראה מוקדמת. עם זאת, השופט קבע כי זכות הקיזוז של המבקשים כנגד תביעת הבנק אינה תקפה, שכן החיובים לא היו מאותה עסקה או חיובים קבועים. עוד קבעה השופטת כי טענות המבקשים בדבר סכומים שהופקדו לאחר התביעה וערבויות שנחתמו בחוסר תום לב חייבו הליך הוכחות ובכך העניקה למבקשים רשות להתגונן. ההחלטה לאפשר את ההגנה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, כאשר תצהיר המבקשים הפך לכתב ההגנה שלהם, והבנק פסק הוצאות פרוצדורליות בסך 10,000 ₪.