עת"מ 14562-01-16

תקציר

העתירה מערערת על החלטת רכבת ישראל בע"מ לבחור בחברת Sociedad Espanola de Montajes Industriales S.A. (SEMI) כהצעה הזוכה במכרז לתכנון, ביצוע ותחזוקה של תשתיות החשמול של רכבת ישראל, בהיקף של כ-3 מיליארד ₪. העותרים, שהגישו הצעה משותפת ודורגו במקום השני, טוענים כי הליך המכרז היה נגוע במעורבות של גורמים בהנהלת הרכבת ואף בשחיתות של ממש. לטענתם, יש לפסול את הצעתה של סמי כהצעה תכסיסית, גירעונית ומותנית. בנוסף, טוענים העותרים כי SEMI לא עמדה בדרישות הניסיון לניהול פרויקטים ואינטגרציה שנקבעו בתנאי המכרז. המשיבה רכבת ישראל וחברת SEMI טוענות כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר ניקיון בהתנהלות העותרות, לרבות ריגול ומרמה. עוד הם טוענים כי הליך המכרז היה תקין וכי הצעתה של סמי נבחרה כדין. בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות העותרים. היא קובעת כי הליך המכרז היה מסודר ומקצועי, וועדת המכרזים הפעילה את שיקול דעתה בסבירות. כמו כן, בית המשפט דוחה את הטענה להתנהלות פסולה בהעלאת הניקוד של SEMI, שכן הוועדה ביקשה להימנע מפסילת הצעות שלא לצורך. אשר לדרישת הניסיון, טענות העותרים מבוססות על מידע חלקי ואינן עומדות בבחינה. בית המשפט מדגיש כי היא אינה יושבת כ"ועדת מכרזים עליונה" ואינה מחליפה את שיקול דעתה בזה של הוועדה, במיוחד במכרזים מורכבים. לבסוף, מותח בית המשפט ביקורת על היעדר ניקיון ידם של העותרים בניהול חקירות פרטיות ובהפעלת הטעיה. לפיכך, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם לרכבת ישראל ול-SEMI את הוצאותיהן המשפטיות ואת שכר טרחת עורך הדין שלהן, בסך 774,209 ₪ ו-691,013 ₪, בהתאמה.