ע"פ 9598/16

תקציר

מדיניותה הכללית של ערכאת הערעור היא להימנע מהתערבות בהחלטות גזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי, אלא אם קיימות נסיבות חריגות הכרוכות בטעויות משמעותיות בגזר הדין. במקרה זה, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. נסיבות ביצוע העבירה נבחנו וטווח הענישה של בית המשפט המחוזי נמצא סביר, בהתחשב בחלקו היחסי של המערער באירועים. בית המשפט שקל גם את טענותיו של המערער בדבר השפעת האיומים על מעשיו ומצא כי התנהגותו אינה מצדיקה את החלת הגנת סייג הצורך. הודגשה חומרת עבירות השוחד והסמים, בעיקר במערכת הכליאה, לצד הפגיעה באמון הציבור שנגרמה עקב השתתפותו של המערער בעבירות אלה. גם החלטת בית המשפט המחוזי שלא לקיים את המלצות שירות המבחן הייתה מוצדקת, שכן היא איזנה בין שיקולי שיקום והרתעה. זאת ועוד, חומרת העונש שהוטל לא נחשבה מופרזת, בהתחשב באופי העבירות. הערעור נדחה, ובית המשפט מסכים עם גזר דינו של בית המשפט המחוזי. השופטת ברק-ארז מוסיפה הערה המדגישה את הצורך לחנך סוהרים לגבי התנהגויות ומנגנוני תמיכה צפויים כאשר הם מתמודדים עם בקשות או דרישות של אסירים, גם כאלה הכרוכות באיומים.