ע"פ 7515/04

תקציר

מדינת ישראל ערערה על זיכויה של המועצה האזורית תמר מאשמת הזרמת שפכים ושפכים לים המלח שלא כדין באזורי עין בוקק, נווה זוהר ועין גדי. המועצה האזורית ערערה בערעור נגדי על הרשעתה באותם אישומים באזור נווה זוהר ועין גדי, וטענה לזיכויה. הערעורים אוחדו. בית המשפט מצא כי זיכויו של בית משפט קמא את המועצה באזור עין בוקק התבסס על טעות בדין ובעובדה. היא קבעה כי המועצה אחראית לטיפול בשפכים בכל האזורים המוזכרים בכתב האישום, לרבות עין בוקק. בית המשפט דחה גם את טענת המועצה כי יש לזכות אותה משום שחברה ממשלתית, החברה לפיתוח ים המלח (PPP), לא סיפקה מתקן טיהור שפכים במועד. היא קבעה כי לא ניתן להאציל את אחריות המועצה, ואישור המדינה ל-PPP להזרים שפכים באופן זמני אינו פוטר את המועצה מחובתה החוקית. באשר למחלוקת על הגדרת "ים המלח" בחוק למניעת זיהום ים, הסכים בית המשפט עם פרשנותו של בית משפט קמא, שכללה את בריכה 5 כחלק מים המלח. עוד קבע בית המשפט כי גם אם בריכה 5 לא הייתה נחשבת לחלק מים המלח, השפכים המוזרמים אליה היו זורמים בסופו של דבר לים המלח, דבר שאינו משנה את המסקנה המשפטית. בית המשפט הדגיש את חשיבות הגנת הסביבה והסכים עם נימוקיו של בית משפט קמא כי העבירות ראויות לעונש חמור בשל פגיעתן בסביבה, בתיירות ובבריאות הציבור. עוד צוין כי המועצה הורשעה בעבר בעבירות דומות. עם זאת, בית המשפט בחר שלא להתערב בעונש שהטיל בית משפט קמא, שכלל קנס והתחייבות להימנע מעבירות נוספות, למרות חומרתו. לסיכום, דחה בית המשפט את ערעור המועצה, קיבל את ערעור המדינה והרשיע את המועצה בכל סעיפי כתב האישום, לרבות אזור עין בוקק. העונש שהוטל בעבר נותר על כנו.