ע"פ 43446-01-16

תקציר

המערערים הורשעו בעבירות שונות לפי פקודת המכס, לרבות הגשת רישיון יבוא כוזב, הטעיית פקיד מכס והובלת טובין בניגוד לצו פיקוח. על המערער, שהיה מנהלו ובעל השליטה במערער, נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי, עבודות שירות וקנס. המערערת, חברה פרטית, נקנסה. הערעור מערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין. בית המשפט מצא כי המערערת, חברה שבסיסה בגליל שבבעלות המערערת, קשרה קשר עם חברה מחברון בשם רויאל ובעליה מוטיעה, לייבא מחרטות וציוד לעיבוד מתכת מסין ל"אזור" (יהודה ושומרון). המערערים ניסו לעקוף את הדרישה לרישיון יבוא ספציפי על ידי רישומו של המערער כיבואן, הגם שהציוד נרכש על ידי רויאל ויועד לחברון. בית המשפט דחה את טענת המערער כי הוא היבואן, וקבע כי עדותו סותרת את הצהרותיו הקודמות ואינה אמינה. עוד נקבע כי יבוא הטובין טעון רישיון, חרף טענות המערערת. הנורמות הרלוונטיות, ובהן הצו משנת 1939, "צו היבוא החופשי" וצו הכלל, תמכו במסקנה כי יש צורך ברישיון. בית המשפט מצא כי המערערים היו מודעים לדרישה וקשרו קשר ליצור תיעוד כוזב לייבוא הטובין שלא כדין. באשר לגזר הדין, בית המשפט שקל את ההטעיה הכרוכה בכך, את ההיבטים הביטחוניים ואת הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בית המשפט מצא כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה מאוזן וראוי. לפיכך, גם הערעור על גזר הדין נדחה. השופטים י' אלון, י' רז-לוי וג' עדן הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור כולו.