רע"א 1211/03

תקציר

המבקש, שנקלע לקשיים כלכליים, ביקש פטור מלא מאגרת בית משפט בגין תביעה בסך 21 מיליון שקל נגד הנתבעים בגין מרמה והפרת שותפות עסקית. בית המשפט המחוזי בנצרת העניק פטור חלקי בלבד (50% משכר הטרחה), מה שהוביל את המבקש לערער. המבקש טען כי החלטת בית המשפט המחוזי נעלה למעשה את דלתות אולם בית המשפט ומנעה ממנו לעשיית צדק בשל נטל שכר הטרחה. עם זאת, כבוד השופט לוי (דה לאו) קבע כי אף שמצבו הכלכלי של המבקש ראוי לאהדה, בית המשפט לא מצא עילה מספקת לבסס פטור מלא מאגרות, במיוחד בהתחשב בסכום הניכר הכרוך בכך ובפטור החלקי שכבר ניתן. השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש כי אגרות בית המשפט מהוות גורם מרתיע מפני תביעות סרק או מוגזמות וכי המבקש לא סיפק הצדקה מספקת לוויתור מוחלט. בפסק הדין הודגש כי ההחלטה נגעה אך ורק לפטור מאגרה ולא הכירה לגופה של טענת היסוד של המבקש. רשות ערעור על ההחלטה התקבלה, אך הבקשה נדחתה בסופו של דבר, והותירה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו.