ע"א 765/87

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על חלוקת עזבונו של אדם שנפטר, ובפרט בנוגע לדיירות מוגנת בחנות ודמי המפתח הכרוכים בה. בצוואתו הביע המנוח את רצונו שהחנות תמשיך לפעול תחת ניהולה של בתו, המערערת, והתוותה כיצד יחולק העיזבון בין שלוש בנותיו. עם זאת, הוראות הצוואה בנוגע לזכויות הירושה בחנות היו מעורפלות. נקודות המחלוקת העיקריות היו האם לחתנו של המנוח זכויות כלשהן בחנות, ופרשנות הצוואה בנוגע לחלוקת דמי המפתח. החלטתו המקורית של בית המשפט המחוזי תוקנה כעבור 14 יום כדי להבהיר את כוונת השופט בנוגע לחלוקה שווה של העיזבון בין הבנות. בית המשפט העליון קבע כי זכות הדיירות המוגנת אינה חלק מהעיזבון וניתן לרשת אותה רק בתנאים מסוימים. היא גם פירשה את הצוואה בהתאם לכוונת המצווה, שהייתה לחלק את העיזבון שווה בשווה בין בנותיו. בנוסף, אישר בית המשפט את תיקון החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי היא נתונה לשיקול דעתו של השופט ואינה מפרה כללים פרוצדורליים כלשהם. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים לאור אופיו הרגיש של התיק.