תנ"ג 24486-05-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין: **ניתוח משפטי: ת"ג 24486-05-21 רביד נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' - בקשה להסתלקות מבקשת גילוי מסמכים** **הקדמה:** פסק הדין עוסק בבקשה מוסכמת של מבקש (בעל מניות) להסתלקות בלתי מתוגמלת מבקשת גילוי מסמכים ועיון בהם, אשר הוגשה טרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, בהתאם לסעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הסוגיה המרכזית היא אישור בית המשפט להסתלקות זו, תוך התייחסות לבעיית הנציג ולחשש מניצול לרעה של ההליך. **רקע עובדתי:** 1. **זהות הצדדים:** המבקש, אסף רביד, הוא בעל מניות באיילון אחזקות (להלן: "איילון אחזקות"), אשר הייתה הבעלים של איילון ביטוח (להלן: "איילון ביטוח"). שתי החברות התמזגו לאחר הגשת ההליך (להלן יחדיו: "איילון"). 2. **בקשת הגילוי:** ביום 11.5.2021, המבקש הגיש בקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם, טרם הגשת תביעה נגזרת. עניינה של הבקשה היה בביקורת ובדיקות בנוגע לאובדנים במחלקת תביעות רכב רכוש של איילון ביטוח, ובטיוטת דו"ח ביקורת של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן: "הממונה") בנוגע לטיפול החברה בארועים אלו. המבקש סבר כי ממצאי טיוטת הדו"ח מצביעים על נזק כלכלי לחברה ועל ליקויים בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים. 3. **הקמת ועדה לבחינת האירועים:** ביום 15.7.2021, הדירקטוריונים של איילון החליטו להקים ועדה מייעצת בראשות פרופ' יורם דנציגר לבחינת האירועים. הליכי בקשת הגילוי עוכבו בהסכמה עד להשלמת דוח הוועדה. 4. **מסקנות הוועדה והחלטת הדירקטוריון:** הוועדה קבעה כי שני גורמים באיילון ביטוח (נושא משרה לשעבר ובעל תפקיד לשעבר) הפרו לכאורה את חובת הזהירות, וגורם נוסף (השמאי הראשי לשעבר) הפר לכאורה את חובת האמון. הוועדה המליצה שלא לנקוט הליכים משפטיים נגד גורמים אלו מנימוקי טובת החברה. הדירקטוריון הממוזג אימץ את מסקנות הוועדה. 5. **טענות הצדדים לגבי בקשת הגילוי:** איילון טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מכיוון שקיים שיקול דעת עסקי של הדירקטוריון לא להגיש תביעה. המבקש טען כי אין להחיל את כלל השיקול הדעת העסקי, וכי קיימת תשתית ראייתית ראשונית להגשת תביעה נגזרת. 6. **התפתחויות מאוחרות:** במהלך הדיון המקדמי, עמד בית המשפט על קשיים אפשריים בהותרת הבקשה בעינה. במקביל, התקבלה הודעה מהממונה על כוונה להטיל עיצום כספי על איילון בסך 2 מיליון ₪ בגין הפרות הקשורות לשמאות ביטוח רכב. 7. **הסכמה על הסתלקות:** בעקבות ההתפתחויות, הצדדים הסכימו על הסתלקות המבקש מההליך בלא צו להוצאות וללא תגמול. המבקש שומר על זכותו להגיש בעתיד בקשה לאישור תביעה נגזרת. **מסגרת דיונית והנמקה משפטית:** 1. **סמכות אישור הסתלקות:** בית המשפט מאשר את בקשת ההסתלקות מכוח סעיף 202 לחוק החברות. סעיף זה, העוסק באישור בית המשפט לפשרות או בקשות הסתלקות מבקשות לאישור תביעות נגזרות, הוחל בפסיקה גם על הסדרי הסתלקות מבקשות גילוי מסמכים, כפי שנעשה בענייננו (ראה תנ"ג (כלכלית ת"א) 54323-12-20 אוליר מסחר ותעשיות בע"מ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ). 2. **בעיית הנציג ואינטרס החברה:** ביקורת בית המשפט על הסתלקות נועדה לוודא שהפשרה ראויה וכי המבקש ובאי כוחו אינם מעדיפים את טובתם האישית על פני טובת החברה (בעיית הנציג). חשש זה פוחת באופן משמעותי כאשר מדובר בהסתלקות ללא תגמול, כפי שקרה במקרה זה. 3. **חוסר מעשה בית דין ופגיעה בזכויות:** בית המשפט קבע כי הסתלקות זו אינה יוצרת מעשה בית דין, ואינה פוגעת בזכויות החברה או של צדדים שלישיים. 4. **שימור זכות להגשה עתידית:** המבקש שמר על זכותו העיונית להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בעתיד. בית המשפט אינו רואה קושי עקרוני בכך, וקבע כי המבקש יוכל לבחון בעתיד אם הוא מוצא תוחלת בבקשה כזו (ראה תנ"ג (כלכלית ת"א) 16917-12-22 ספיר נ' ננו דיימנשן בע"מ). 5. **הערות בית המשפט כגורם מאשר:** בית המשפט מציין כי בקשת ההסתלקות מגיעה כהמשך להערותיו בדיון בשאלת תוחלת ההליך, דבר המחזק את הצורך לאשרה. 6. **היתכנות הליך נגזר:** בית המשפט מעלה ספק לגבי היתכנות קיומה של עילת הליך נגזר, במיוחד כאשר מדובר בבחירת איילון שלא לנקוט הליכים נגד גורמים חיצוניים לחברה. 7. **הסתלקות ללא פרסום או פנייה ליועמ"ש:** בנסיבות העניין, בית המשפט אינו מוצא צורך בפרסום הבקשה או בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להלכה (ראה תנ"ג 38122-07-19 שח"ם – ארגון השחקנים בישראל נ' אשכולות). **הבהרות וקביעות לעתיד (סעיף 10 לפסק הדין):** * **תחרות בין בקשות:** בית המשפט דוחה את בקשת המבקש לקבוע כבר עתה כי הגשת בקשת הגילוי תזקף לזכותו במקרה של הגשת בקשות מתחרות בעתיד לאישור תביעה נגזרת. הסיבה לכך היא שבית המשפט אינו יכול לטעת מסמרות מראש בנוגע לתחרות בין בקשות עתידיות, בהיעדר הצדדים הפוטנציאליים האחרים. * **רישום ההגשה:** בית המשפט רושם ומציין כי העובדה שהמבקש הגיש את בקשת הגילוי במאי 2021 ידועה. * **חובת הבהרה עתידית:** המבקש יהיה רשאי להבהיר בתרחיש עתידי של הגשת בקשות מתחרות, מדוע בקשת הגילוי המוקדמת מקנה לו עדיפות. בית המשפט מפנה בעניין זה לדיני התחרות בין הליכים ועדיפותן של בקשות גילוי מוקדמות (ע"א 3293/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' טלמור). **החלטה:** בית המשפט מאשר את בקשת ההסתלקות הבלתי מתוגמלת, כמבוקש ומוסכם. התיק נסגר. **חידושים ועיקרי פסיקה:** 1. **החלת סעיף 202 לחוק החברות על בקשות גילוי:** פסק הדין מחזק את ההלכה לפיה סעיף 202 לחוק החברות, הדן באישור בית המשפט לפשרות והסתלקויות בתביעות נגזרות, חל גם על בקשות להסתלקות מבקשות גילוי מסמכים המוגשות טרם הגשת תביעה נגזרת. 2. **השפעת אי-תגמול על בעיית הנציג:** מדגיש כי הסתלקות ללא תגמול מקטינה משמעותית את חשש ניצול לרעה של ההליך (בעיית הנציג) ובכך מקלה על אישור ההסתלקות. 3. **הפרדה בין בקשת גילוי לבקשת אישור תביעה נגזרת:** ההחלטה בסעיף 10 מבהירה כי הגשת בקשת גילוי מוקדמת, גם אם הוחלה לעיתים כבסיס לבקשת אישור תביעה נגזרת, אינה מבטיחה עדיפות אוטומטית במקרה של תחרות עתידית עם בקשות אחרות. יש צורך בבחינה פרטנית של הנסיבות ושל תום הלב והתוחלת של כל בקשה. 4. **תפקיד בית המשפט בפיקוח על הסתלקויות:** פסק הדין ממחיש את תפקידו של בית המשפט בפיקוח ובחינת ההסתלקות, גם כאשר היא מוסכמת, כדי להבטיח שהיא ראויה, אינה פוגעת בחברה, ונעשית ללא אינטרסים זרים. 5. **גורמים המצדיקים אישור הסתלקות:** הערות בית המשפט בדיון המקדמי, התפתחויות חיצוניות (הודעת הממונה) ואי-היתכנות לכאורה של המשך ההליך, מהווים אף הם טעמים לאישור ההסתלקות.