ת"א 5798-01-22

תקציר

פרסומי הנתבעים אודות התובע ברשתות החברתיות, לרבות בפייסבוק, נמצאו בגדר לשון הרע שכן הם השפילו וביזו אותו בעיני הציבור ופגעו בשמו המקצועי. עם זאת, הנתבעים היו מוגנים על ידי חוק איסור לשון הרע. לגופו של עניין, נמצא כי הפרסומים הם הבעת דעה על התנהלותו של התובע בתפקידו הציבורי, שנעשו בתום לב ולא למטרות רווח בלבד. מדובר בתגובות לאירוע בו הנפיק התובע מספר כרטיסים לנתבע 1. השופט קבע כי קורא סביר היה מבין אותם ככאלה, למרות השפה הפוגענית שבה נעשה שימוש. בנוסף, פרטיותה של התובעת לא נפגעה על ידי הפרסומים, שכללו בעיקר שיתוף ותגובה לפוסטים קיימים, ולא היו כרוכים בחדירה או חשיפה משמעותית למידע פרטי. משכך, הנתבעים אינם חייבים לתובע פיצוי כלשהו, והתביעה נדחית. התובע חויב לשלם הוצאות משפט לנתבעים 1 ו-3-4, בעוד שלא נפסקו הוצאות לנתבע 6 נוכח אופי פרסומיו.