ת"א 37813-08-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי** **רקע עובדתי:** ההחלטה עוסקת בבקשה שהגישה הנתבעת (חברת ביטוח) במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים. התובעת טוענת כי נפגעה בתאונת דרכים בדרכה לעבודה, ובין היתר נחבלה בגב ובצוואר. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע לתובעת נכות זמנית וכן נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 14.5%, אשר כללה 10% בגין פגיעה בעמוד השדרה המותני (להלן: "עמ"ש מותני") ו-5% בגין הגבלה בעמ"ש צווארי. בקשת הנתבעת מתמקדת בקביעת הוועדה הרפואית של המל"ל בנוגע לנכות שנקבעה בעמ"ש המותני בלבד. **טענות הנתבעת:** לטענת הנתבעת, התובעת לא מסרה מידע רלוונטי לגבי עברה הרפואי בנוגע לעמ"ש המותני במסגרת תביעתה למל"ל, ודו"ח הוועדה הרפואית אינו מתייחס כלל למצב רפואי קודם. הנתבעת צירפה לבקשתה תיעוד רפואי המעיד על תלונות וממצאים הקשורים לעמ"ש המותני החל משנת 2008 ועד סמוך לפני התאונה. לטענתה, היעדר התייחסות של הוועדה לעבר רפואי זה, למרות קיומו של תיעוד עשיר ובדיקות הדמיה רלוונטיות, מהווה פגם בהליך עבודת הוועדה, ומצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור. הנתבעת מבקשת, כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי בתחום האורתופדי, על חשבונה, שיבחן את גובה הנכות הרפואית בעמ"ש המותני ביחס לתאונה. **טענות התובעת:** התובעת טוענת כי בקשת הנתבעת כללית, חסרת תשתית ראייתית, ואינה עומדת בתנאים החריגים שנקבעו בפסיקה למתן היתר להבאת ראיות לסתור. היא טוענת כי הוועדה בחנה באופן מקיף את מצבה הרפואי ואת החומר הרפואי הרלוונטי. לטענתה, עצם קיומו של עבר רפואי אינו מצדיק הבאת ראיות לסתור, אלא אם כן מדובר במצב רפואי חופף או בעל השפעה ישירה על הנכות שנקבעה בעקבות התאונה. לחלופין, התובעת מסכימה למינוי מומחה אך רק לבדיקת עמ"ש מותני. **דיון והכרעה של בית המשפט:** **הוראת החוק הרלוונטית:** סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, קובע כי קביעת דרגת נכות על פי כל דין (כגון קביעת ועדה רפואית של המל"ל) תחייב גם לצורך התביעה על פי חוק הפיצויים. **אולם,** בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה. **מטרת הסעיף ופסיקה מחייבת:** בית המשפט מדגיש את מטרת הסעיף, שהיא מניעת כפילויות מיותרות בהליכי הערכה רפואית. יחד עם זאת, הסעיף אינו שולל מהצדדים את הזכות לסתור את הקביעות. הפסיקה קבעה כי היתר להבאת ראיות לסתור יינתן רק במקרים חריגים, כאשר הדבר נדרש לשם עשיית צדק (ע"א 634/85; רע"א 7666/15). **עקרונות להתרת ראיות לסתור:** הפסיקה (רע"א 1193/90) קבעה שני סוגי נימוקים מרכזיים להתרת ראיות לסתור: 1. **נימוקים משפטיים:** פגיעה בכללי הצדק הטבעי. 2. **נימוקים עובדתיים משמעותיים:** שינוי מהותי במצב התובע. נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות יוצאות דופן חל על הצד המבקש. **מקרים שבהם הותרה הבאת ראיות לסתור:** בתי המשפט התירו הבאת ראיות לסתור במקרים הבאים: * **פגם מהותי בהליך המל"ל:** כאשר נפל פגם משמעותי בהליך בו נתנה החלטת הוועדה. * **אי החזקת המל"ל במלוא המידע הרפואי הרלוונטי:** כאשר הוועדה לא קיבלה לידיה את כל החומר הרפואי הרלוונטי של הנפגע, או שהיה חלקי ולא שיקף נאמנה את מצבו הבריאותי (ע"א 5779/90). * **התעלמות מנתונים רפואיים רלוונטיים:** כאשר הוועדה מתעלמת מנתונים רפואיים רלוונטיים, כגון ממצאים סותרים מהליכים קודמים או עבר רפואי רלוונטי של התובע (רע"א 2993/14). **חידוש משפטי – פרשנות "עובדות חשובות ומהותיות":** בית המשפט מדגיש, על פי רע"א 796/19 ורע"א 7950/19, כי לא די להראות כי לא עמד בפני הוועדה תיעוד רפואי כלשהו. יש להוכיח כי מדובר בתיעוד **חשוב ורלוונטי** שהיה **עשוי לשנות את מסקנות הוועדה**. כלומר, נדרש קשר קונקרטי בין המידע החסר לבין הליקוי הרפואי שבגינו נקבעה הנכות. בית המשפט מצטט את השופט י' עמית: "לא כל אימת שמתגלה מידע כלשהו על מצב רפואי קודם (או מאוחר) של הניזוק, יינתן היתר להביא ראיות לסתור. רק 'במצב דברים בו לא הונחו בפני הועדה הרפואית עובדות רלוונטיות וחשובות הקשורות במצבו של הנפגע קודם לתאונה או אחריה, יכול הדבר להצדיק היתר להבאת ראיות לסתור את קביעתה'". **החלת העקרונות על המקרה הנדון:** בית המשפט קובע כי המקרה הנדון הוא "מקרה מובהק המצדיק הבאת ראיות לסתור". נימוקיו: * **עבר רפואי עשיר ורלוונטי:** הנתונים הרפואיים שצורפו על ידי הנתבעת מעידים על תלונות קודמות של התובעת בעמ"ש מותני החל משנת 2008, כולל מעורבות בתאונת דרכים קודמת בשנת 2018 עם דיווח על כאבי גב וצוואר, ודיווחים על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל משנת 2021. * **ממצאים תואמים בין בדיקות קודמות לבדיקות לאחר התאונה:** בדיקת CT עמ"ש מותני שבוצעה לתובעת בשנת 2023 (סמוך לפני התאונה) הדגימה בלטי דיסק בגובה L4-L5, ממצא דומה לזה שנמצא ב-CT שבוצע לאחר התאונה. * **אי-הצגת החומר בפני הוועדה:** התיעוד הרפואי הנרחב מעברה של התובעת, ובכלל זה ממצאי בדיקת ה-CT משנת 2023, לא נכלל ברשימת החומר הרפואי שהוצג בפני הוועדה הרפואית. * **השפעה אפשרית על קביעת הנכות:** בית המשפט סבור כי החומר הרפואי הנ"ל הינו רלוונטי ביותר, וכי לו היה מונח בפני הוועדה, היה בכוחו לשנות את החלטתה. כאשר קיים חומר רפואי המצביע על חפיפה בין מצב רפואי קודם לנכות שנקבעה, על הוועדה לתת דעתה להשפעתם על אחוז הנכות הקשור לתאונה. היעדר התייחסות כזו פוגם בבסיס ההחלטה ובעקרון חקר האמת. * **חשש לקביעה לא מלאה:** לאור ממצאי ה-CT כשנה לפני התאונה המצביעים על מגבלות זהות לאלו שהתגלו לאחר התאונה, קיים חשש כי קביעת הנכות בעניין עמ"ש המותני לא התבססה על נתונים מלאים, ולפיכך נדרשת הבהרה על ידי מומחה. **החלטה:** בית המשפט קיבל את הבקשה להבאת ראיות לסתור. הוחלט על מינוי מומחה בתחום האורתופדי על ידי בית המשפט, שיחווה דעתו לגבי שאלת נכותה של המשיבה **בהתייחס לעמ"ש מותני בלבד**, וכן לגבי הקשר הרפואי-סיבתי לתאונה נשוא התביעה. התיק הועבר להמשך טיפול של הרשם הבכיר לצורך מינוי מומחה. כל צד יישא בהוצאותיו. **סיכום עקרונות משפטיים וחידושים:** ההחלטה מדגימה את האיזון העדין בין כיבוד קביעות המוסד לביטוח לאומי לבין הצורך להבטיח את עקרונות הצדק והגעה לחקר האמת. בית המשפט מחדד את הדרישה להוכחת **רלוונטיות וחשיבות מהותית** של עבר רפואי לשם הצדקת הבאת ראיות לסתור, מעבר להצגת קיומו של תיעוד כללי. הדגש מושם על **הקשר הקונקרטי** בין המידע החסר לליקוי הרפואי. במקרה זה, הקשר היה ברור לאור ממצאי ה-CT התואמים, וחומרת הפגם התבטאה בכך שהחומר הרפואי הרלוונטי כלל לא הובא לידיעת הוועדה. ההחלטה מבטאת את המחויבות של בית המשפט לוודא שהערכת הנכות מבוססת על מלוא המידע הרלוונטי, ובמידת הצורך, למנות מומחה מטעמו כדי להשיג מטרה זו.