עת"מ 21550-07-13

תקציר

העתירה הוגשה על ידי ספרייה ציבורית לעיוורים נגד הממונה על הרשויות המקומיות ושר הפנים לדחות את בקשתם לפטור חלקי מארנונה. הספרייה טענה כי היא נופלת תחת סעיף 4(א)(IV) לפקודת העיריות, 1934, הפוטר ספריות ציבוריות ממסים. המשיבים טענו כי ראשית יש להכיר בספרייה כמוסד חינוכי ורק לאחר מכן לבחון אותה אם היא נופלת תחת הסעיף האמור. בית המשפט צידד בעותרת וקבע כי נוסחו המילולי של החוק פוטר את הספריות הציבוריות ממסים וכי פעילות הספרייה נופלת תחת ההגדרה של חינוך בסיסי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי החלטת המשיבים הייתה בלתי סבירה שכן הם לא שקלו את כל הגורמים הרלוונטיים והסתמכו על עובדות לא מדויקות. השופט הדגיש את תפקידה החיוני של הספרייה בהנגשת חינוך לעיוורים ואת הכרתה על ידי משרד החינוך כספרייה ציבורית. נפסק כי העותר הוא מוסד חינוכי הזכאי לפטור ממס, והחלטת המשיבים בוטלה. פסק הדין לא כלל כל צו להוצאות, והעתק ממנו היה אמור להישלח לשני הצדדים.