ה"פ 1207/06

תקציר

המחלוקת בין א.ב. לדקאן נסובה סביב עונת גידול העגבניות ב-1998 וההתחשבנות הפיננסית ביניהן. AB טוענת כי היה הסכם בעל פה עם דקאן לחלוקת הרווחים מאותה עונה שווה בשווה לאחר קיזוז הוצאות. בינתיים טוען דקאן כי הנושא כבר הוסדר וסוכם בפגישה שהתקיימה ב-4 באוקטובר 1998, ויעידו על כך סיכום כתוב של הפגישה. בתחילה, נטען כי דקאן נמנע מלהציג את הסיכום, אלא עשה זאת רק בשלב מאוחר יותר של הליך הבוררות. הבורר שמונה לתיק פסק לטובת דקן, מתוך סברה כי הפגישה התקיימה, הסיכום שיקף נאמנה את ההסכם, וא.ב. כבר שולמה בהתאם. א.ב. עתרה לבית המשפט לבטל את פסק הבורר, בנימוקים לפי סעיפים 24(3), 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות. טעמים אלה כוללים את הבורר הפועל ללא סמכות וחורג מסמכויותיו, פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, ועילות שעליהן בית משפט היה נותן פסק דין סופי. בית המשפט דחה את העתירה, ולא מצא טעם בטענותיה של א.ב. פסק הבורר היה מפורט ושקל את כל הראיות, ובית המשפט אינו יכול לשמש כערכאת ערעור במקרה זה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התצהירים שהוצגו על ידי א.ב. לא היו חד משמעיים כפי שטענו, והבורר נימק את נימוקיו להאמין לגרסתו של דקן לאירועים. משכך, פסק הבוררות עומד בעינו, וא.ב. חויבה לשלם את הוצאותיה המשפטיות של דקן.