רע"א 4010/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. הערעור, שהוגש על ידי המבקשים, מבקש לעכב את ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום עד להכרעה בערעור לבית המשפט המחוזי. תקנות סדר הדין האזרחי מקנות לבית המשפט סמכות לדון בבקשות כאלה כאילו ניתנה רשות ערעור. במקרה זה, השופט מפעיל סמכות זו ועובר לבחון את הבקשה לעיכוב ביצוע. השופט מציין כי נקודת המוצא במקרים כאלה היא שהזוכה בפסק הדין צריך ליהנות מפירות זכייתו, אך ניתן להפריש זאת על סמך סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות. האחרון, מסביר השופט, מקבל קדימות ומוביל למסקנה כי יש לקבל את הערעור. השופט מוצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן אין סיבה משכנעת לביצוע מיידי של פסק הדין, במיוחד נוכח סכום הכסף הניכר הכרוך בכך והפוטנציאל לנזק בלתי הפיך לעסקיהם של המבקשים. מנגד, עיכוב הביצוע לא יגרום נזק למשיב, שאף הסכים לכך שמלוא הסכום יופקד בקופת בית המשפט. זאת ועוד, המשיב לא הוכיח צורך בתשלום דחוף ולא הציג כל נימוק משכנע לאי עיכוב הביצוע. בהינתן נסיבות חריגות אלה, פוסק השופט לטובת המבקשים, מקבל את ערעורם ומורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום עד להכרעה בערעור בפני בית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן ללא כל צו להוצאות.