ת"א 1617/06

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה כספית שהגישו ארבעה תובעים נגד המועצה המקומית מזכרת בתיה. בבעלות התובעים חלקות מקרקעין בתחום שיפוטה של הנתבעת. לטענת התובעים, הנתבעת הפרה התחייבות שניתנה בשנת 1991 בדבר תכנון עתידי של חלקותיהם בתמורה להסרת התנגדותם לתכנית שהגישה המועצה. בהתחייבות נקבע כי מקרקעי התובעים יעברו הליך תכנוני נקודתי שיאפשר מספר מסוים של יחידות דיור לדונם ועד 40% הפקעה לצרכי ציבור. התובעים טענו כי כתוצאה מההפרה של הנתבעת נגרמו להם נזקים כספיים וביקשו פיצויי קיום. הנתבע הכחיש את קיומה של חובה כזו ואת הפרתה, והעלה מספר טענות סף. בית המשפט מצא כי ההתחייבות, שלא נחתמה ולא עמדה בכללים המחייבים מבחינה משפטית, הייתה התחייבות לעשייה ולא תוצאה. זאת ועוד, התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כאשר ניסתה באופן סביר ליישם את ההתחייבות לאורך השנים. לפיכך, התביעה נדחתה והתובעים חויבו לשלם את הוצאות הנתבעת ולהשיב את חלקה בשכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט.